פסק-דין בתיק ת"א 25754-01-10

מדובר בתביעה כספית שהייתה במקור על סך 438,971 ש"ח, ועניינה השבת תשלום ששולם ביתר.

על פי הסכמת הצדדים, בדיון מיום 2.5.12 , ניתן בתיק פסק דין לפי סעיף 79 א לחוק (כאשר נקבע סכום תקרה ורצפה בין  0-155 אלף ש"ח).

ביום 27.1.01 נחתם בין התובעים לנתבע 1 הסכם איתור נכסים, ולפיו הנתבע 1 יהיה זכאי לתמורה עבור איתור הזכויות של התובעים בשיעור של 32.5% משווי הרכוש. הנתבע  1 איתר עבור התובעים מגרש בפ"ת הידוע כגוש 6324 חלקה 84 אשר לתובעים זכויות בו מכח ירושה ומהוות 75% מזכויות הבעלות בנכס, ויתרת 25% הזכויות בנכס שייכות לבעלים נוספים. ביום 8.1.08 נחתם הסכם מכר בין התובעים והבעלים הנוספים, לבין הרוכשים לפיו נמכרו מלוא הזכויות בנכס לרוכשים.

בהתאם להסכם המכר, סך התמורה אשר התקבלה עבור הנכס 1,859,400 ש"ח , כאשר חלקם היחסי של התובעים עמד ע"ס 1,394,550 ש"ח .

בין הצדדים התגלעו מחלוקות, בין היתר ביחס לשווי הנכס בגינו תחושב העמלה, וכן בדבר המועד שבו על התובעים לשלם את העמלה, וביום 30.11.08 נחתם הסכם ביצוע, כשבמסגרתו סוכם שהנתבע 1 יקבל עמלה בשיעור של 33.3%.

לטענת התובעים, הסך  שנרשם בהסכם הביצוע 620,000 ש"ח כסכום סופי נרשם בשוגג, כשבפועל יש לגזור את שיעור העמלה לנתבע 1 מחלקם היחסי בנכס, ולא מסכום התמורה הכולל ששולמה עבור הנכס. התובעים סרבו לשלם ללוי את הסכום השנוי במחלוקת, וביום 28.7.09 רשם הנתבע 2 הערת אזהרה. נטען כי ביום 16.8.09 שילמו את מלוא התחייבויותיהם כלפי הנתבע 1 בהתאם להסכם השני. לטענתם, מעולם לא סוכם כי ישלמו תוספת מע"מ וריבית. נטען כי במעשיהם מנעו הנתבעים מהתובעים להעביר את הזכויות ע"ש הרוכשים ויצרו מחלוקות בינם לבין הרוכשים בגין העיכובים שנגרמו עקב אי מחיקת הערת האזהרה.

ביחס לנתבע 2 טוענים, כי הסכם המחאת הזכויות שבין הנתבע 1 לנתבע 2 נחתם ב 03/08, והסכם הביצוע לאחר מכן ב 11/08, כך שמה שעמד לפניו, הם רק 32.5% משווי המכירה שהייתה ידועה לו באותה עת.

ביום 27.3.08 המחה הנתבע 1 לנתבע 2 את מלוא זכויותיו על פי ההסכם עם התובעים.

לטענתם, הסתמכו על הסכום שנרשם. הנתבע 1, היה זכאי לסכום גבוה יותר לפי ההסכם הראשון, לא ידעו על הטעות ברישום, וככל שהיו יודעים עליה, לא היו חותמים על הסכם הביצוע , ומעולם לא סוכם ולא דובר בו על אחוזים. נטען, כי התובעים הפרו את ההסכם ולא עמדו בהתחייבויות הכספיות, וכי רישום הערת האזהרה נועד להבטחת תשלום שכה"ט.

הנתבעים שלחו הודעה לצדדי ג', ולפיה חייבים, ככל שיידרש, בשיפויים, בהיותם אלה שניסחו, גיבשו ואף חתמו על ההסכם הביצוע ואף שימשו  כ"נאמנים"  עבור הנתבעים עצמם לצורך העברת כספי התמורה. כן נטען, כי צד ג' הודה שטעה בחישוב, וככל הנראה מדובר בטעות בכדאיות בעסקה.

לטענת צד ג', מדובר בתביעת סרק, ובנסיון מצד הנתבעים לקבל כספים שאינם מגיעים להם.

נטען כי לפני שנחתם הסכם הביצוע, הוחלפו טיוטות רבות, והתקיימו שיחות רבות בין ב"כ הצדדים ביחס למחלוקות בין הצדדים, כשלבסוף סוכם כי המחיר יקבע לפי מחיר מכירה ולא לפי הערכת השמאי, ומועד התשלום יהיה לאחר רישום חלקם של התובעים בנכס על שמם, וכן שיעור העמלה יעמוד על 1/3 היינו % 33.3, כאשר כל העת דובר על אחוזים, ביחס לשווי של התובעים בחלק שלהם בנכס, נטען כי הסכום 620,000 שנרשם בהסכם הביצוע נרשם בטעות, וכל החישובים שעושים הנתבעים נעשים בדיעבד. לטענתם, גם הנתבע 1 מודה כי הכספים שמגיעים לו הינם מהחלק היחסי של התובעים בנכס. הנתבע אינו זכאי לתוספת 3%, משום שלא היתה לו יד במכירת הנכס, אלא צד ג' הם אלה שטיפלו במכירת הנכס. וכן לא סוכם כי התובעים ישלמו ריביות ומע"מ, ומה גם שלא נדרשו בזמן אמת. עוד נטען כי לאחר שהנתבעים קיבלו את מלוא התמורה, הודיעו לתובעים כי מסרבים למחוק את הערת האזהרה שרשמו על הזכויות של התובעים בנכס, אלא אם התובעים יחזרו בהם מהטענה כי שילמו לנתבעים ביתר, אז הוגשה התביעה כאן לרבות בקשה לסעד זמני, למחיקת הערת האזהרה .

לאחר עיון בכלל החומר, סיכומי הצדדים, ושקלול כל הטענות והנתונים, הן לדין והן לפשרה, אני מחליט לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של 80,000 ש"ח, בגין התביעה, וסך 10,000 ש"ח בגין הוצאות הדיון (כולל שכ"ט) סה"כ 90,000 ש"ח, זאת בתוך 21 יום מקבלתם פסק הדין, ולא יישא הסכום הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

לא ראיתי מקום לחייב צדדי ג' בסכום כלשהו, ובגין הודעת צד ג' שנשלחה, ואין צו להוצאות בקשר להליך זה.

המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ צדדים.

ניתן היום,  כ"ח חשון תשע"ג, 13 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: